All Posts

. דמייני רגע לפני אימון, משחק, סשן חזרות או הצגה. את מגיעה בזמן, עושה את מה שצריך, מתפקדת. אבל משהו בפנים מרגיש פחות שם, פחות חד, פחות חי. את לא בלחץ, את מתפקדת, אבל יש בך יותר תחושה שקטה של עמימות, אולי אפילו קצת כבויה. כפסיכולוגית המלווה אומנים וספורטאיות, אני פוגשת הרבה מצבים כאלה של תפקוד גבוה לצד תחושת כיבוי פנימית. אז מה קורה לך בעצם? המעבר השקט למצב אוטומט כשאנחנו נמצאות לאורך זמן בעומס –לחץ, דרישות ביצוע, אי ודאות, עומס דיגיטלי – המערכת שלנו לא נחלשת, היא דווקא מתייעל

יש רגע כזה.לפני משחק, הופעה או פרזנטציה חשובה. הגוף כבר דרוך, הראש עסוק ואת מוצאת את עצמך פותחת את הטלפון“רק לדקה”. גוללת קצת, בודקת הודעות בוואטסאפ,, אולי נכנסת לאינסטגרם, לתיקתוק. זה נראה לך רגיל, .אבל לפעמים, דווקא ברגע הזה – זה מה שמערער אותך. למה זה קורה? המוח שלנו לא נבנה להתמודד עם שטף מהיר של גירויים. כל מעבר בין תמונה, סרטון או הודעה דורש מהמוח לעבור בין מצבים,לעבד מידע חדש ולהגיב. בפועל, זה יוצר: אצלך: עומס קוגניטיבי עלייה בעוררות פיזור קשב וכשזה קורה רגע לפני ביצוע

יש רגע כזה.לפני משחק, הופעה או כל סיטואציה חשובה שגורמת לכם להיות לחוצים. שהגוף מתחיל להגיב: :הלב פועם מהר יותר, הנשימה משתנה, יש מתח בשרירים ולפעמים גם תחושת חוסר שקט או בלבול. אז למה זה קורה לי דווקא עכשיו?” האמת היא, שזה לא קורה במקרה. המערכת עובדת בדיוק כמו שהיא אמורה לעבוד. מה קורה לנו בגוף בזמן לחץ? במצבים של לחץ, הגוף מפעיל את מערכת העצבים האוטונומית שזו מערכת שאחראית על תגובות אוטומטיות, בלי שתצטרכי לחשוב עליהן. המערכת הזו כוללת שני מצבים מרכזיים: 🔹 המערכת הסימפתטית

הבוקר הוא נקודת הפתיחה של כל יום, והשעה הראשונה שלו יכולה להשפיע בצורה משמעותית על האופן שבו יתנהל שאר היום. רבים מתמודדים עם תחושת לחץ, חוסר ריכוז או עייפות בשעות העבודה, אך שינוי קטן בהרגלי הבוקר יכול לשפר את התפוקה, המוטיבציה והתחושה הכללית. במאמר זה נבחן מדוע השעה הראשונה של הבוקר חשובה כל כך, כיצד ניתן לנצל אותה בצורה מיטבית, ואילו דוגמאות מעשיות יכולים לעזור לך לשפר את יום העבודה שלך. ? Golden Hour Thinking מה זה מושג מתוך גישה שמתיחסת לחשיבותה של השעה הראשונה לאחר התע

האם אי פעם תהיתם כיצד ספורטאים מצליחים לשפר את הביצועים שלהם בצורה כל כך דרמטית? התשובה טמונה לא רק בכושר גופני, אלא גם בעזרת אימון מנטלי. פסיכולוגיה של הספורט היא תחום מרתק שמסייע לספורטאים להגיע להישגים גבוהים יותר באמצעות טכניקות מנטליות. במאמר זה נחקור את הקשרים בין פסיכולוגיה לביצועים ספורטיביים, נציג טכניקות שונות לשיפור המנטליות ונראה כיצד ניתן ליישם את העקרונות הללו בחיי היום-יום. Athlete focusing before a competition מהי פסיכולוגיה של הספורט? פסיכולוגיה של הספורט עוס

האם אי פעם חשבתם מדוע ספורטאים מצליחים לעיתים קרובות יותר מאחרים, גם כאשר הכישורים הפיזיים שלהם דומים? התשובה טמונה במאמץ הנפשי. הקשר בין הנפש לביצועים בספורט הוא נושא מרתק, שמקבל יותר ויותר תשומת לב בשנים האחרונות. במאמר זה נחקור את הקשרים הללו, נבין את החשיבות של המאמץ הנפשי ונציע דרכים לשיפור הביצועים הספורטיביים דרך עבודה על הנפש. A peaceful sports field ready for training. מהו מאמץ נפשי? מאמץ נפשי מתייחס ליכולת שלנו להתמודד עם לחצים, אתגרים ומצבים קשים. זה כולל את הכוח ה

ספורט הוא לא רק עניין של כושר גופני; הוא גם משחק של נפש. אתגרי הספורט יכולים להיות קשים, אך בעזרת הבנה של פסיכולוגיה, ניתן לנצח את המכשולים הללו. במאמר זה, נחקור כיצד ניתן להשתמש בעקרונות פסיכולוגיים כדי לשפר את הביצועים הספורטיביים ולמקסם את הפוטנציאל האישי. Athlete preparing for a race on a running track הבנת האתגרים הספורטיביים אתגרי הספורט יכולים לנבוע ממגוון גורמים, כולל: לחץ תחרותי : המתמודדים חווים לחץ מהסביבה, מהמאמנים ומהציפיות האישיות. פציעות : פציעות יכולות להשפיע